עוד יום בעבודה אני לא בקטע של סיכומי שנה. וגם נמנעת ממונולוגים מעולם המים… כאלה, עתירי תובנות. בדרך כלל. אלא
סידני יום #3 אחרי יומיים פה כבר יש לי שגרת בוקר שמסתכמת בקפה רגוע על אדן החלון של Wattle Hotel
בחזרה ל "Down-under" חוזרים לאוסטרליה,11 שנים אחרי המסע המיתולוגי שלנו, שכלל אז- 5 חודשים בקראוון מתקפל, אמא, אבא, שני דרדסים
איך זה להיות נהר מתחילה מסוף המסע. זה הבוקר האחרון במסע מרתק בעמק האומו, דרום אתיופיה. 17 נשים באוטובוס אחד
הפלגה במשקפיים ורודים אני בדרך למרינה בגשם פסיכי. כידוע, אני בנאדם של קיץ, ואם יצאתי ביום כזה, אז חייבת להיות
הפלגה במפרץ הסארוני, יום #1 הכל נכתב בדיעבד. אחרי שהתנודות החלו להירגע, והדריכה על היבשה חזרה להתייצב. במהלך כל אותו
חוזרת לעיר האהובה עלי בעולם! חוזרת לעיר האהובה עליי בעולם. כמו שמתאהבים במישהו, ואי אפשר להסביר למה, אפשר רק להרגיש
ברוכים הבאים לוורדפרס. זה הפוסט הראשון באתר. ניתן למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב.
כלי נגישות